וויב-קודינג

דיון על המדריך: ךחףךלח קישור למדריך: /topic/58/ךחףךלח כאן אפשר לשאול שאלות, לשתף ניסיון ולהגיב על המדריך — בלי לערבב עם תוכן המדריך עצמו.

בשבוע שעבר במסגרת הבינהזמנים התחלתי ללמוד עם חברות'א את הסוגיה של מיטב, (גיטין ו' ע"ב ומופיע גם ב'בבא קמא), הנידון מתחיל עם ברייתא שאזם שהזיק את חבירו צריך לשלם לו ממיטב שדהו, וזה נלמד מפסוק "מיטב שדהו ומיטב כרמו יישלם" והגמרא דורשת את זה לנזיקין. מיד הגמ' מפלפלת - מה זה נקרא מיטב שדהו? האם במקרה שהוא הזיק כחושה הוא יישלם שמינה? לא ייתכן - בגלל שאז יוצא שהוא יישלם יותר ממה שהוא הזיק, דהיינו זה כמו להגיד שהזיק מאה ויישלם מאתיים, ... למסקנה הגמ' אומרת שבאמת לא הכוונה שהזיק כחושה יישלם שמינה - אלא שיישלם מהקרקע העידית שלו, ולא מבינונית וזיבורית, כלומר - ה'מיטב שדהו' של התורה, זה לא שהוא יישלם יותר ממה שהוא הזיק, אלא שיישלם כמו שהוא הזיק אבל שישלם את זה בקרקע עידית, כמובן כל צורב צעיר כבר מבין - שברור שעידית שווה יותר מזיבורית, אלא הגמ' מתכוונת שהוא ייקזז מהשטח של הקרקע עד כדי שהיא תהיה שווה כמו הזיבורית לדוגמא - 100 מ' של עידית שווה מאתיים, ו100 מ' של זיבורית שווה 100 - אז הוא צריך להביא לו או 100 מ' של זיבורית או 50 של עידית - וע"ז באה התורה ואומרת שהוא יישלם מהחמישים של העידית, ולא מה100 של הזיבורית. אבל אז - כשלמדתי את זה עם החברוס'א (וזה לא פעם ראשונה שאני לומד את הסוגיה הזו...), פתאום חשבתי רגע, איך זה יכול להיות, האם יכול להיות שתי קרקעות שהשווי שלהם הוא אותו דבר - (דהיינו 50 מ' עידית שווה ל 100 מ' זיבורית), ובכל זאת התורה קוראת לאחד מהם "מיטב", הרי ברור שהתורה מתכוונת שהמזיק ירוויח פה במשהו, כלומר שהוא ייקבל משהו טוב, והיינו שאנחנו יוצאים מתוך נקודת הנחה, שאם נשאל אדם איך הוא מעדיף לקבל חמישים שקל שחייבים לו על נזק, האם בעידית או בזיבורית, הוא מיד יגיד שהוא מעדיף בעידית... האומנם?! אנשים יעדיפו לקבל עידית, וההעדפה הזו לא מתומחרת בשווי של הקרקע?! הרי אנחנו מדברים פה על שני קרקעות שהשווי שלהם הוא אותו דבר, כמו שאמרנו הרי אם השווי שלהם לא היה אותו דבר, אלא עידית שווה יותר - אז שוב פעם אנחנו נמצאים ב'הוה אמינא' של כחושה ושמינה, ואת זה הגמ' כבר דחתה , שזה לא ייתכן כי הרי לא ייתכן שאם ישלם יותר ממה שהוא הזיק... למה בכלל המחיר של עידית וזיבורית אינו שווה? נניח שיום אחד יגיע מוכר ויחליט שהוא מוכר עידית-בינונית-זיבורית הכל אותו מחיר... מה ייקרה - מיד כל האנשים ייקנו את העידיות, ואז הוא יישאר 'תקוע' עם המון זיבוריות על המדף... וזו גם הסיבה שלא נמצא אף פעם כזה מוכר שימכור הכל בשווה, אלא מיד הוא יוריד את המחיר של הזיבוריות, (או יעלה את המחיר של העידיות, אין הבדל...) איך המוכר יידע כמה להוריד במחיר, כדי לא להיתקע עם קרקעות? פשוט! עד כדי (בהגדרה!) שלאנשים לא יהיה משנה האם הם קונים זיבורית או עידית, כי הרי אם הוא יוריד את המחיר רק בקצת, עדיין כולם ירוצו לעידיות, ואם הוא יוריד את המחיר מידי הרבה, כולם 'יחטפו' את הזיבוריות הזולות... לכן הוא חייב להוריד את המחיר עד כדי שלאנשים כבר לא יהיה משנה, האם הם קונים עידית יקרה או זיבורית זולה, וככה השוק יהיה שווה ומשתלם לכולם... ואם זה נכון... אז השאלה ברורה! אם לאנשים לא משנה האם הם קונים עידית יקרה או זיבורית זולה, אז מה "מיטב" בזה שהתורה אומרת לו לקבל עידית... הרי הוא כמובן מקבל עידית קטנה ששווה לזיבורית זולה גדולה... ?? במחשבה שנייה - התשובה לכאורה טמונה במשפט הזה: "לכן הוא חייב להוריד את המחיר עד כדי שלאנשים כבר לא יהיה משנה, האם הם קונים עידית יקרה או זיבורית זולה, וככה השוק יהיה שווה ומשתלם לכולם..." ליתר דיוק במילה: "...משתלם לכולם..." נניח שאחנו חיים בעולם שבו אנשים צריכים קרקעות לזריעה בלבד, ככל שהקרקע מוציאה יותר פירות ככה היא נחשבת ליותר טובה ולפי זה נקבע השווי שלה. נניח שרווח שאפשר להפיק מקרקע עידית - הוא כפול ממה שאפשר להפיק מקרקע זיבורית. כי עידית מוציאה פירות כפול מזיבורית... כמובן שכולם תמיד יעדיפו את העידיות, כי בזריעה אפשר להפיק מהם רווח כפול... וכחלק מהשרשרת של השוק החופשי - מגיע המוכר ומעלה את המחירים של העידיות עד כדי שלאנשים יהיה שווה וזה אומר שהוא מעלה את המחיר של העידית ל- כפול מהזיבורית [עידית תמורת מאה VS זיבורית בעד חמישים] / [50 מטר עידית VS מאה מטר זיבורית]. אם זה היה ככה, באמת לא היה שום דבר בעידית שהיה הופך אותו ל"מיטב", הרי המחיר נקבע בצורה כזו שלא יהיה משהו טוב לאחד יותר מלשני... אבל פה מגיע השינוי... אם בדוגמא למעלה - המוכר היה מתמחר את הקרקע במחיר שעידית וזיבורית באותו גדול, העידית עולה כפול, (מחמת הפירות שהיא מוציאה), מיד היו מגיעים מעט אנשים (שלא הזכרנו בדוגמא למעלה) שהם לא צריכים את הקרקע לזריעה, הם בכלל רוצים לבנות בית על הקרקע, והם מבחינתם לא משנה להם בכלל כמה פירות הקרקע מוציאה, והם כמובן יחטפו את הזיבוריות, בגלל שהם מקבלים את הקרקע בחצי מחיר, מאשר לקנות עידית אותו גודל במחיר מלא... ומעתה - מה שייצא זה ששוב פעם המוכרים ייתקעו עם קרקעות על המדף, אבל הפעם דווקא עם העידיות... ואז המוכר שרוצה לאזן את הביקוש - מבין שהוא צריך לעשות את המחיר לא ממש שיהיה חצי מהמחיר של העידית, אלא להוריד את המחיר של הזיבורית, עד כדי שלאנשי הזריעה לא יהיה משנה, אבל לא ממש עד הסוף, אלא טיפה פחות כלומר להוריד את המחיר כמעט עד שזה לא יישנה להם, כי פה אנחנו צריכים גם להתחשב בכמות הקטנה הזו של האנשים שהם צריכים את הקרקע לבנייה... (כמובן שזה רק דוגמא... היום זה יכול להיות הפוך, שהעידית זה זו שמיועדת לבניה במקום אסטרטגי וכו', ולאלו שצריכים את הקרקע לזריעה הם לא ישנה להם המיקום וכו'...) נמצא אם כן, שאדם שבא לקנות קרקע לזריעה, מבחינת המחיר באמת יותר משתלם לו לקנות קרקע עידית, כלומר הוא באמת ירוויח מזה, כי אם הוא ייקנה זיבורית, הוא יקבל קרקע שהורידו לה את המחיר רק כמעט עד כדי שזה יהיה לו משתלם, כי הכניסו לחשבון גם את אלו שהם לא משנה להם אם הקרקע טובה לזריעה ... וכמובן שגם אלו שבאים לקנות את הקרקע לבניה, יירוויחו יותר מזיבורית, כי היא זולה לעומת העידית, ולהם זה בכלל לא משנה... מעתה... אם כנים הדברים, נמצא ש"מיטב" כלומר עידית - שמוציאה הרבה פירות, זה 'מיטב' רק לרוב העולם, אבל למיעוט שצריכים את הקרקע לזריעה, הם מבחינתם הזיבורית היא ה"מיטב שדהו"... האם באמת יכול לבוא הניזק למזיק ולהגיד לו שהוא מעדיף דווקא זיבורית?! אז האמת, שזה מחלוקת ראשונים... שיטת הראש, שאינו יכול לגבות מהזיבורית או הבינונית, והניזק יכול לכפות אותו לקחת את העידית וזה לשון הרא"ש: אבל אם אמר קרקע זו חביבה עלי ואיני רוצה ליתנה לך כלל לא כייפינן ליה שהרי כל מה שמוטל עליו לפרוע בין לנזקין בין לב"ח בין לכתובת אשה יפרע לפי דעתו ולא לפי דעת הגובה כגון אם יש לו כמה קרקעות שכולן עידית יתן לו איזה קרקע שירצה ולא יכול לומר לו בקרקע זו אני חפץ וכן לב"ח בבינונית ולכתובת אשה בזיבורית וכן נמי אם אמר הניזק תן לי בינונית או זיבורית והמזיק אומר איני חפץ ליתן לך מהם כי הם חביבים עלי אין כופין ליתנם לו ולא שייך בו הורעת כחו של נזקין אצל בינונית וזיבורית דרחמנא אמר מעידית וכו' דלא הורע כחו יותר מבעידית אלא הם שוין לו וכי היכי דיכול לדחותו מעידית אל עידית ה"נ יכול לדחותו מבינונית אל עידית ולעולם אין כופין למשלם ליתן מנכסים אלא מה שלבו חפץ ובלבד שלא יפחות לו מדינו לנזקין בעידית ולב"ח בבינונית ולכתובת אשה בזיבורית עד כאן החבור'ע.. אשמח לתגובות, מקווה שהייתי ברור, אפשר להאריך בזה עוד... אבל נראה לי שהרעיון מובן, המחיר אכן מתומחר במה שיהיה מתשלם ללקוחות, אבל בגלל שיש לקוחות שהם משנה להם דברים אחרים, אז נמצא ש

דיון על המדריך: איך משתפים Agent / MCP שמישהו אחר יכול להריץ קישור למדריך: /topic/36/איך-משתפים-agent-mcp-שמישהו-אחר-יכול-להריץ כאן אפשר לשאול שאלות, לשתף ניסיון ולהגיב על המדריך — בלי לערבב עם תוכן המדריך עצמו.

דיון על המדריך: מדריך: פרומפטים לעיצוב ותמונות בלי ג׳יבריש קישור למדריך: /topic/35/מדריך-פרומפטים-לעיצוב-ותמונות-בלי-ג-יבריש כאן אפשר לשאול שאלות, לשתף ניסיון ולהגיב על המדריך — בלי לערבב עם תוכן המדריך עצמו.

דיון על המדריך: מדריך: נוסחה לפרומפטים חזקים בעברית קישור למדריך: /topic/34/מדריך-נוסחה-לפרומפטים-חזקים-בעברית כאן אפשר לשאול שאלות, לשתף ניסיון ולהגיב על המדריך — בלי לערבב עם תוכן המדריך עצמו.

דיון על המדריך: מדריך: וויב קודינג בלי להיות מתכנת קישור למדריך: /topic/33/מדריך-וויב-קודינג-בלי-להיות-מתכנת כאן אפשר לשאול שאלות, לשתף ניסיון ולהגיב על המדריך — בלי לערבב עם תוכן המדריך עצמו.

ולערוך ידנית ~20% בסוף. בלי זה מריחים AI.

אל תשלם על 4 מנויים ביום הראשון. אחד, ללמוד, ואז להרחיב.

@לולאת קוד מסכים על הקריינות. מוזיקה נקייה גם משנה הכל.

תנו דוגמת סגנון שלכם — בלי זה כולם נשמעים רובוטיים.

@קנבס חכם יש ריפואים מוכנים. חשוב להפריד credentials מהפרומפט.

@פרומפט בקפה זהב. גם מבקשים ממנו TODO.md לפני קוד.

@רעיון למוצר כן — 15 שניות, תנועה אחת, בלי ידיים ובלי טקסט בפריים. עובד הרבה יותר טוב.

@לולאת קוד תודה, הלכתי על בלי ידיים וזה יצא נקי.

@בונה בשקט כן — אוסיף ואעדכן.